איש אחד שמו מרקוס היה איש צנוע בריא וחזק. הוא גר בכפר . אכל שומן
רווי , בשר אדום , ירקות . בקיצור מזון אמיתי לא מעובד. כך שנים על גבי שנים.
יום אחד בא אל הרופא ואמר לו אחרי שראה את פירמידת המזון: " מה
זה, הדבר הזה". הרופא אמר לאיש האם שמעת ששומן רווי מסוכן וסותם עורקים .
שומן משמין מאוד. כדי לאגור אותו צריך הגוף להשקיע רק 3% אנרגיה , לעומת זאת
פחממות הם סיפור אחר. הרופא התחיל לספר למרקוס כי לפי מחקרים שומן נאמר מהר וכדי פחממות
צריך להשקיע אנרגיה כדי להפוך אותם לשומן בגוף. כדי לשמור על המשקל צריך לאכול
מזון עתיר פחממות ודל שומן כמה שיותר. מזון מאוזן הוא 55-60% פחממות , 30% שומנים
, 10% רויים , 10%חד בלתי רווים ו-10% רב בלתי רויים והשאר חלבונים .מחקרים שנערכו בעשר שנים אחרונות הראו
כי השמנה לא נגרמת בדרך כלל מאכילת פחממות אלא משומנים ואנרגיה. שומן רווי מאוד
מסוכן. הוא מעלה את הכורסטרול ואת כורסטרול LDL ,וכך סותם עורקים, ומעלה
לחץ דם. צריך לאכול מזון המכיל שומן צמחי , שמן סוייה, קנולה ותירס למשל זה יוריד
את הכורסטרול LDL הרע הזה.
מרקוס אמר הרופא צודק , צריך לעשות כך. וכך היה. האיש נהיה עייף , חש
רעב לעיתים קרובות יותר , כבר לא יכול להיות אתלטי כשהיה. רק משמין ומשמין , ממש
מהאוויר. מה קורה כאן. מה שהרופא אמר זה מה שצריך להיות.
מרקוס הלך לדיאטנית להתייעץ.
דיאטנית: "מה אתה אוכל".
מרקוס: " הרבה לחם , שומנים מזרעים , מעט בשר רזה וכן מעט ירקות".
מרקוס נתן את כל התפריט שלו מבוקר עד ערב.
מרקוס: " איך להפטר מהכרס הגדולה הזאת".
דיאטנית: " לאכול פחממות מורכבות , ז"א דגנים מלאים ופחות
סוכר פשוט ותתעמל הרבה , ברור. תוסיף גם אגוזים מעט . לא לאכול הרבה אגוזים יש בזה
הרבה שמן.
מרקוס הקשיב וזה לא עזר.
בבדיקות שלו נמצא כי יש לו עודף כורסטרול, יחס גבוה בין טריצילידים
לכורסטרול HDL, יותר מ-3. טריצילידים גבוהים יותר מ-200.
איך יתכן הרי פעם הבדיקות היו מעולות והייתי ספורטיבי ורזה.
יום אחד פגש מרקוס אותי .
אני רצתי 60 מטר ממש מהר. הלכתי אחר כך. לאחר מכן למחרת הגעתי רכובה
על אופניים . מרקום היה נרגש ושאל את עצמו מי הרזה והשרירית הזאת. הכנתי את
האופניים ליד מסעדת מקדונלס. לא הלכתי לאכול שם, מכיוון שאני לא מוכנה לאכול מזון
מעובד ועוד שטוגן המון פעמים בשמן מתועש מזרעים.
מרקוס ניגש אלי: "מי את" ?
אני: " לבליב לביא".
מרקוס: " בת כמה את , אם מותר לי לשאול".
אני: " בת 35 . עניתי בגאווה".
מרקוס: " מה? לא יתכן , את בת 18-19 אולי 20 . חחח. לא
יתכן".
אני: " תודה לך. אכן בת 35. אז מה בגיל 20 אמרו לי שאני בת
16".
מרקוס: " אבל אין לך אפילו לא שערה לבנה אחת. אין לך קמטים מסביב
לעניים".
אני: " אולי זה בגלל דמיון המודרך שלי וכן בגלל אני נמנעת מזון
מעובד. אוכלת מה שניתן לצוד או ללקט. הכוונה שאני צדה בשר בסופר, במרילנו. מלקטת
ירקות , פירות ואגוזים בחניות".
מרקוס: " את רצינית".
אני: " אני רואה שאתה עצוב , משהו מטריד אותך".
דווקא את העצבות שלו הצלחתי לקרוא. כידוע אני לא יודע לקרוא קודים
חברתיים ואת השפה הלא מילולית.
מרקוס: " אני אוכל לפי עצות הרופאים והדיאטניות, אבל לא מפסיק
להשמין".
אני: " אני לא למדתי רפואה, אבל קראתי הרבה ספרים על תזונה,
למדתי קורס באוניברסיטה הפתוחה על תזונה. כך שיתכן שאוכל לעזור לך".
מרקוס: "אני אוכל שומנים
מהצומח, לחם מחיטה מלאה, מעט בשר רזה. הטריצילידים שלי עלו ל-270. כורסטרול עלה
לשמים".
אני: "מה היחס בין הטריצילידים לכורסטרול HDL".
מרקוס: "תחשבי לבד. טריצילידים 270. כורסטרול HDL 25".
אני: " כורסטרול נמוך מדי . צריך להיות מעל 45. יחס צריך להיות
פחות מ-2, כדי הכורסטרול LDL יהיו
גדולים ודחוסים. החלקיקים שלך קטנים עם נטייה להתחמצן. יש לך מעל ל-3 וזה גורם
מנבא למחלת לב ושבץ מוח". אתה צריך לעשות בדיוק ההפך ממה שאמרו לך. להוציא את
הדגנים. להעיף לחלוטין מזון מעובד כולל כל השמנים הצמחיים שאתה אוכל. הם שמנים
תעשייתיים מלאים אומגה 6 שמתחרה עם אומגה 3. יש לאומגה 6 נטייה לדלקתיות. הפחממות
מעלות אינסולין. העלאת האינסולין זה גורם מסר לאגירת שומן בגוף. כן זה גורם לסכרת.
הפחממות מעלות את הטריצילידים ומורידות כורסטרול HLD שמונע מחלת לב".
מרקוס: " את רצינית! תכף תגידי לי לאכול שומן רווי"
אני: "כן. כדי לרזות צריך שומן. אל תפחד משמן קוקוס ומחאה
למשל". אפשר לאכול שמן זית ואבוקדו".
מרקוס חשב ליבליב שווה כשהבורות ואווליה נפגשות.
אני לא ידעתי לקרוא את השפה של הפנים שלו, אבל הבנתי על פי אינטואיציה
שלי. עניתי כי אני אכלתי הרבה שומן במטרה להשמין והתחלתי לרזות . לאחר הוספת
פמחממות טובות התחלתי לעלות במשקל.
מרקוס: " חחח"
אני: אני קראתי ספרים על תזונה מאז תחילת התיכון. אני מתעניינת בביולוגיה מאז גיל 10, לאחר
שהתחלתי לצפות בתוכנית החיים".
מרקוס:" את צריכה להשמין. הנה אנרג' ".
אני: " אתה רוצה שאחטוף סכרת. או מה".
מרקוס: "רק 90 קלוריות".
אני: "הכול מלא פרוקטוז. זה גרום לסכרת ולכבד שומני. לא משנה כמה
קלוריות שי במוצר. אל תחשוב קלוריות תחשוב אינסולין. חוץ מזה אני רגישה לגלוטן.
החיטה היא מהונדסת , ממש לא החיטה שאכלו אבותינו. תחשוב שאתה בטבע. מה היית מוצא
שם זה מה שצריך לאכול. לא תמצא אנרג' , לא נוטלה ולא במבה . ממש לא פטטים. אז נראה
שלא צריך לאכול את זה".
מרקוס: רק 90 קלוריות".
אני: "לא משנה כמה קלוריות. לא מעניין אותי כמה קלוריות אני אוכלת. 300
קלוריות של סוכר לא כמו 300 קלוריות של בשר. לספור את זה זה עושה כאב ראש ומראה על
אנורקסיה. עוד מעט תגיד לי כמו העובדים המקדונלס , שאני אנורקסית כי לא אכלתי ברד"כ
ציפס ולא בשר מעובד".
מרקוס: "לא אגיע עד כדי כך. רגע את רזה ואוכלת מקדונלס".
אני: אני עבדתי שם 6 שנים. שם הגעתי לתת משקל ושל עבודה פיזית ורגישות
לגלוטן שלא ידעתי עליה אז".
מרקוס: "רזית במקום הכי משמין עלי אדמות".
אני: " נזהרתי שם. שוב רזיתי בגלל עבודה פיזית קשה שם".
בנוסף נראה לי שיש לך תנודת אינסולין".
מרקוס:" מה ".
אני: " אני למשל לא אוכלת מוקדם בבוקר. ולא אוכלת ארוחה מלאה
לפני אימון".
מרקוס : את רצינית? צריך לאכול ארוחת בוקר. צריך לאכול כל 3
שעות".
אני:" מה שאמרת רק מראה על כך
שאני צודקת. אתה לא סתם סובל מעודף מקל עם טריצילידים גבוהים. חלק מהתאים לא מקבלים
גלוקוז. ז"א סוכר. אז הגוף הופך אותו לטריצילידים שנאגרים לשומן בגוף. אם
תמשיך ככה תפתח סכרת".
מרקוס : "די".
אני: " טוב. רק אגיד שיש לך גם חיידקים גורמים לך להשמין. אולי תקבל
את החיידקים שלי".
מרקוס:" מה ! תרומת צואה. איכס".
אני: " מצאו שחיידקים במעיים גורמים לרזיון ולהשמנה. השתילו
מאנשים רזים לאנשים שמנים והם רזו".
מרקוס: " לא".
אני: " לכל עניין קח טלפון ומ"ל שלי. אם תחליט לדבר איתי אז
תדבר".
כך הלך. הוא המשיך עם הרגליו. מצבו החמיר. נתנו לו סטטינים. כאבו לו
השרירים והתחיל לאבד את הזיכרון. לפתע נזכר בי. צלצל אלי. קבענו פגישה. אמרתי לו
לאכול פחות פחממות ולהוריד את הדגנים ואת הסוכר. בגלל מצבו גם את הירקות העמילנים.
לא לפחד מבשר. להוריד את הסטטנים רק עם שיפור בריאותו ועל פי הוראת רופא.
מרקוס הקשב הפעם ומצבו השתפר, תנודת האינסולין ירדה ועלתה לו רגישות
לאינסולין. חזר להיות רזה עם כושר.
זה משל. בחרתי בסוף טוב כדי להסביר כי אפשר לשפר בריאות עם לוקחים את
הדבר לידיים בזמן לפני יהיה מאוחר מדי.