יום שני, 5 ביולי 2010

חיי היום

הפסקה פעילה:
אני הולכת להפסקה פעלה.
קבוצת אנשים החליטו לשחק משחקים של פעם. משחקי ילדות ,תופסת כדור ,מחניים וכד' בת"א בערב.
פעם הראשונה שבאתי ב- 2005 . פעם ראשונה שלא היו כדורים . האחראי אמר שאמורה להיות עכשיו הפסקה פעילה , זו הפסקה לא פעילה. אמר לאנשים שאין כדור ותצטרכו לשחק כדורגל בלי כדור.
באתי לבד וסוף סוף נראה לי שיחקו איתי באמת. חייבים שם לקבל כל אחד גם אם ממש לא היו רוצים אותו.
הקטע הוא שאז באו מאות אנשים להפסקה פעילה. הרוב ישבו לצפות ורק כ20 איש שיחקו. אני הייתי בין אלו שמשקים . אני אוהבת ספורט ,אבל יש לי בעיות בקורדינציה.בשנה הבאה באו כ-20 איש וכולם שיחקו.
היו אנשים במשחק תופסת כדור שהתקדמו לאחור , והושטתי יד כדי שלא יעפו אלי. החברה הנטית שלי אמרה "תזהרו עליה". אני נהגתי להתגרות באנשים שתופסים. התקרבתי אליהם ובד"כ הראתי שלמרות שאני מתקרבת אליהם קשה לתפוס אותי. אני גם רציתי לבדוק האם באמת משחקים איתי או מתעלמים ממני.
בפעם האשרונה ששיחקתי הדקל .תפסתי את כל אחד מהקבוצה השנייה.אבל החל מהפעם השנייה לא היה כך . היו מקרים שהיה קל יותר לקחת את המתפחת ולברוח.
ב-2007 לאחר שאבחנו אותי . שאלתי משהו בשנות ה- 40 מה הוא חושב עלי. הוא אמר שאני שונה שאני צריכה טיפול . אמרתי לו שיש לי בעיות בתקשורת . הוא שאל אספרגר. מה כבר יכול לקרות שעוד לא קרה. הוא כבר סימן אותי בצורה שלילית. אז אמרתי שכן . הוא רצה לדעת האם לטיפול בילדות. אמרתי שאבא שלי עוזר לי. תשובתו אמרה שאבא לא מספיק. בכל מקרה הוא שינה את ההתנהגות שלו כלפי הוא הפסיק לרכל עלי .למרות שהביא לי כרטיס של דר' הגש הוא הפסיק להטריד על טיפולים גם לאחר שאמרתי שאני לא רוצה .
האנשים שבאים להפסקה פעילה לא רק משחקים משחקים של ילדים אלא גם מתנהגים כמו ילדים. אחד במשחק תופסת עכברים ולאחר מכן שני דגלים . לאחר שתפסו אותו צרח עכבר במצוקה. אנשים מעדיפים למסור כדור למי שמאוד טוב בתפיסות כדור. כן מכיון שיש לי בעיות בקורדינציה אני סובלת מזה. יש אנשים שכן זורקים אלי כדור.


הכלב ומוסר ההסכל זה בדיחה טובה שמראה טוב על החיים.